החלטה בתיק ע"מ 2244/12

העורר נעצר ביום 9.8.12 והוצאה נגדו פקודת מעצר עד ליום 13.8.12 בשעה 15:00. העורר הובא בבוקרו של יום 13.8.12 למתחם ביהמ"ש ושהה במתחם עד שהוכנס לאולם הדיונים בשעה 16:20.

ההגנה טענה בפתח הדיון בערכאה הראשונה כי העורר מוחזק שלא כדין, שכן פקודת המעצר הסתיימה בשעה 15:00, היינו כשעה ועשרים דקות טרם קיומו של הדיון. בימ"ש קמא קבע כי אין מדובר בהחזקה שלא כדין מאחר והעורר נמצא במתחם ביהמ"ש עוד לפני שפג תוקפה של פקודת המעצר.

לטענת ההגנה בערר שלפניי, שגה ביהמ"ש בקביעתו זו והיה נכון להורות על שחרורו המיידי של העורר ממעצר.

הסוגיה שבפניי הוכרעה בפסיקת בית המשפט העליון בבש"פ 11114/05 ממן נגד מדינת ישראל. באותו מקרה קבעה כבוד השופטת (כתוארה דאז) בייניש, כי אין בנוכחות עצור במתחם ביהמ"ש כדי לעצור את מרוץ הזמן. על כן, אם התקיים דיון לאחר שפקע צו המעצר, הרי שבאותו שלב מוחזק העצור שלא כדין.

יחד עם זאת, נקבע כי אין פירושו של דבר כי יש להורות באופן מיידי ואוטומטי על שחרורו של אותו עצור. גם כאשר ההחזקה של העצור הינה שלא כדין, על השופט הדן בעניין לשקול את בקשת המדינה להורות על המשך המעצר ולהביא בחשבון בגדר כלל השיקולים גם את העובדה שהעצור מוחזק שלא כדין. המשקל שיהיה לשאלת ההחזקה שלא כדין ייקבע בהתאם לנסיבות התיק, כמו גם לשאלת ההשפעה של השחרור על האינטרס הציבורי.

במקרה שלפניי, ולאור הטעות של בימ"ש קמא בשאלה המשפטית, לא התקיים דיון בשאלה האם החזקתו של העורר שלא כדין מצדיקה את שחרורו, בהתחשב במהות העבירות ובעברו הפלילי. מכיוון שכך, אני סבור כי יש להחזיר את הדיון לערכאה הראשונה על מנת שזו תדון בבקשת התביעה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, תוך שקילת כלל השיקולים הצריכים לעניין, ובכלל זה החזקתו שלא כדין במשך כשעה ועשרים דקות.

לבקשת הסנגורית, יתקיים הדיון בשאלה זו ביום ד' 22.8.12 בפני הערכאה הראשונה. למען הסר ספק, העורר יישאר במעצר עד מועד זה. כאמור, לצדדים שמורה הזכות לעלות כל טענה רלוונטית באשר לשאלת המעצר עד תום ההליכים.

ניתנה היום, 15 באוגוסט 2012, כ"ז באב התשע"ב, בפומבי ובמעמד הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: